לוד- שחר קובץ'

Lod \ Eyal Agivayev

Lod - Lud

"בין האפל לנסתר / בעולמנו המר / אומרים שיש עוד תקווה / קוראים לזה אהבה"

א.דוכין

לוד או לוד, כנראה בחרתם באחת האופציות ואז שיניתם היא עיר במרחק יריקה גאוגרפי מת"א ובמרחק של יבשת מבחינת רמת החיים המתקיימת בה.
לצערי מבחינת מראה, כפי שקיויתי שתראה כך היא נראתה. ברובה מוזנחת ויותר גרועה מהצ'כונות בעיר תחתית של חיפה בהן אני גדלתי.
מבחינת אוכלסיה, היא דווקא היתה מעניינת. מעין פנינה שצבעה לא ברור. מתקיים בה דו קיום שעוד לא ראיתי כמוהו בארץ, בין היהודים לערבים, בין החילונים לדתיים והכל נעשה במין הרמוניה שקטה שאף אחד לא יודע את המפתח לשילוב אבל הוא עובד. השוני בין הדו קיום פה לדו קיום בחיפה הוא שבחיפה הוא מושרש גם בעיריה וכולם נהנים גם מהחגים של הערבים ואילו פה יש עדיין הבדלה והזנחה של החלקים הערבים בעיר.

עם זאת, כעס הערבים אינו מופנה ליהודים כאנשי הרחוב אלא לעיריה. 

קשה לסכם את לוד, מבחינתי היא בהגדרת החווית משתמש. צריך להגיע בשביל להבין ולראות.

------------------------------------------------------------------------------

------------------------------------------------------------------------------

תל אביב, 2015

ניגודים אנושיים

לא קל להיות אדם

 הגעה לירושליים בשנית מזה שבועיים העלתה בי רגשות מנוגדים, האינטנסיביות של העיר וכל העיסוק בדת ובמלחמה על שטחים אינה עושה לי טוב ולדעתי למין האנושי באופן כללי. עם זאת אני באמת מאמינה שזה חלק מהקיום האנושי - המלחמה על משאבים, אמונה ושמירה על המסגרות שיצרנו. 

אני מאמינה שדת זאת עוד דרך לתעל את הרצונות האנושיים והצדקה למלחמה עליהם ומצד שני לפעמים האמונה משתלטת על האדם כמו מחלה נפשית גנטית וגורמת לו לחרוג מגבולותיו ההגיוניים רק למענה. 

כל השילוב הזה נמצא בעיר ירושליים, כביכול אחת הערים המקודשות בעולם. הדיסוננס הוא שככל שהעיר יותר מקודשת ליותר דתות ככה היא יותר דיכוטומית, פחות מקבלת, יותר קונטרסטית ולוקה באהבה אנושית. 

כל זאת ניתן לראות בבירור במרקם האנושי שמתקיים בעיר